קיימות נוגעת לטבע ולסביבה, אבל היא נוגעת גם בדרך שבה אנחנו חיים, מייצרים, צורכים ומשתמשים בדברים שסביבנו.
אנחנו חיים בתקופה שבה כמעט הכול זמין מיד. טלפון מתקלקל? מחליפים. כיסא נשבר? קונים חדש. מצלמה ישנה כבר לא בשימוש? היא עוברת למחסן, ובמקרים רבים משם הדרך לפח קצרה.
התרגלנו לעולם שבו קל מאוד לייצר, לקנות ולהחליף. אלא שלכל מוצר חדש שמגיע אלינו יש סיפור שהתחיל הרבה לפני שהוא הופיע על מדף החנות. חומרי גלם נלקחו מהטבע, אנרגיה שימשה לייצור, המוצר עבר דרך מפעלים, אריזות והובלה, ולבסוף מגיעה גם השאלה מה יקרה לו כאשר כבר לא נרצה בו.
כאן נכנסת לתמונה קיימות. ולמרות שהמילה נשמעת לפעמים כמו מושג ששייך למדענים, ממשלות או ארגוני סביבה, היא נוגעת כמעט לכל פעולה יומיומית שלנו. היא קשורה למזון שאנחנו אוכלים, לאופן שבו אנחנו מתניידים, לבתים שאנחנו בונים, לחשמל שאנחנו צורכים וכן, גם לדברים שאנחנו קונים.
אבל קיימות אינה אומרת שעלינו להפסיק לצרוך, לחזור לחיות ללא טכנולוגיה או להרגיש אשמים בכל פעם שאנחנו קונים משהו חדש. הרעיון הרבה יותר מעניין מזה.
מה זה קיימות?
במובן הרחב ביותר, קיימות היא היכולת לקיים מצב או תהליך לאורך זמן. בהקשר האנושי והסביבתי מדובר בשאלה כיצד אנחנו יכולים לחיות, להתפתח ולספק את הצרכים שלנו היום, מבלי לפגוע ביכולת לעשות זאת גם בעתיד.
משרד החינוך מתאר קיימות בהקשר האנושי כפוטנציאל לחיים של רווחה ארוכת טווח מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית. זו הבחנה חשובה משום שקיימות אינה עוסקת רק בעצים, בעלי חיים ומיחזור בקבוקים. היא עוסקת גם בנו.
היא עוסקת ביכולת של חברה להתקיים לאורך זמן, במשאבים שהיא צורכת, בכלכלה שמאפשרת לאנשים להתפרנס, באיכות החיים ובמערכות הטבעיות שעליהן כולנו תלויים.
אפשר לחשוב על קיימות באמצעות שאלה פשוטה: אם כל בני האדם ימשיכו לעשות את מה שאנחנו עושים היום במשך עשרות שנים, האם המערכת עדיין תוכל לעבוד? אם התשובה היא לא, יש לנו בעיית קיימות.
קיימות היא הרבה יותר מ"להיות ירוקים"
אחת הטעויות הנפוצות היא להתייחס לקיימות ולאיכות הסביבה כאילו מדובר בדיוק באותו דבר. יש ביניהן קשר עמוק, אבל קיימות היא תפיסה רחבה יותר.
מקובל להתייחס לשלושה מרכיבים מרכזיים שצריכים לפעול יחד: סביבה, חברה וכלכלה.
סביבה
- שמירה על משאבי טבע ומערכות אקולוגיות
- צמצום זיהום ופגיעה סביבתית
- שמירה על מים, קרקע ומגוון ביולוגי
חברה
- רווחה, בריאות, שוויון והזדמנויות
- איכות חיים של בני אדם
- התחשבות בדורות הבאים
כלכלה
- פעילות כלכלית שיכולה להתקיים לאורך זמן
- שימוש יעיל במשאבים
- ייצור וצריכה שאינם נשענים על בזבוז בלתי מוגבל
גם האו"ם מציג פיתוח בר קיימא כחיבור בין שלושה מרכיבים הקשורים זה בזה: צמיחה כלכלית, הכלה חברתית והגנה על הסביבה. זה בדיוק מה שהופך את הנושא למורכב.
פתרון יכול להיות מצוין לסביבה אבל יקר כל כך שאינו נגיש לרוב האוכלוסייה. פתרון אחר יכול להיות רווחי מאוד מבחינה כלכלית, אבל להישען על ניצול מהיר של משאב טבע מוגבל. קיימות מנסה להסתכל על התמונה השלמה ולא רק על חלק אחד ממנה.
מבחן "עוד 50 שנה"
דרך מעניינת להבין קיימות היא לקחת החלטה שאנחנו מקבלים היום ולשאול מה יקרה אם נמשיך לעשות בדיוק את אותו הדבר במשך חמישים שנה.
ניקח לדוגמה יער. אפשר לכרות עצים ולהשתמש בעץ כחומר גלם. עצם השימוש במשאב טבע אינו בהכרח הבעיה. השאלה היא מה קורה לאורך זמן.
אם קצב הכריתה גבוה באופן קבוע מהיכולת של היער להתחדש, בשלב מסוים המערכת תפסיק לתפקד כפי שתפקדה בעבר.
אותו היגיון יכול לחול על מים, קרקע, דגה, אנרגיה, חומרי גלם ומערכות רבות אחרות. קיימות אינה בהכרח הימנעות משימוש במשאבים, אלא ניסיון להשתמש בהם באופן שאפשר לקיים לאורך זמן.
ומה הקשר בין קיימות לבין איכות הסביבה?
איכות הסביבה עוסקת במצב הסביבה שבה אנחנו והיצורים האחרים חיים, כלומר האוויר, המים, הקרקע, המערכות האקולוגיות וההשפעות של פעילות האדם עליהן.
הנושא הרבה יותר קרוב אלינו מכפי שלפעמים נדמה. זיהום אוויר אינו נשאר ליד מקור הזיהום. חומרים שמגיעים לקרקע עלולים להשפיע בהמשך על מים. פעילות אנושית באזור אחד יכולה ליצור השפעה שמורגשת הרחק ממנו ואף שנים מאוחר יותר. משרד החינוך מציין, לדוגמה, שזיהום תעשייתי שהוטמן בקרקע לפני עשרות שנים יכול להשפיע על מי תהום גם כיום.
לכן כאשר מדברים על שמירה על איכות הסביבה, אנחנו למעשה מדברים גם על שמירה על התנאים שמאפשרים לנו לחיות: אוויר שאפשר לנשום, מים שאפשר להשתמש בהם, קרקע שמסוגלת להמשיך לתמוך בחיים ובחקלאות ומערכות טבעיות שממשיכות לתפקד.
אז מה ההבדל?
איכות הסביבה
איכות הסביבה שואלת מה מצב הסביבה שלנו ומהן ההשפעות של הפעילות האנושית עליה.
קיימות
קיימות מוסיפה שאלה רחבה יותר: איך נוכל לחיות ולהתפתח לאורך זמן מבלי לפגוע בבסיס שמאפשר את החיים האלה?
לכן קיימות יכולה לכלול איכות סביבה, אבל היא אינה מסתיימת שם.
רגע, אז אנחנו צריכים פשוט להפסיק לקנות דברים?
לא. זאת נקודה שכדאי להתעכב עליה, משום שהדיון בקיימות הופך לפעמים מהר מאוד לדיון של "לקנות או לא לקנות". בני אדם תמיד השתמשו בחפצים ותמיד יזדקקו למוצרים.
השאלה המעניינת יותר היא איך אנחנו מייצרים, משתמשים וקונים אותם, ומה אנחנו עושים איתם לאחר שסיימנו להשתמש בהם.
אפשר לדמיין שני מוצרים זהים. המוצר הראשון נקנה, משמש במשך זמן קצר ונזרק. המוצר השני משמש אדם אחד במשך שנים, עובר לאחר מכן לאדם אחר, מתוקן כאשר הוא מתקלקל וממשיך לשמש עוד שנים.
מסלול קצר
המוצר נקנה, משמש זמן קצר ומגיע במהירות לסוף חייו.
מסלול ארוך
המוצר ממשיך לשמש, עובר הלאה, מתוקן במידת הצורך ונשאר שימושי במשך שנים נוספות.
בשני המקרים יוצר מוצר, אבל הסיפור שלו שונה לחלוטין. כאן אנחנו מתחילים להגיע לאחד החלקים המעניינים ביותר בעולם הקיימות: לא רק מה אנחנו מייצרים, אלא כמה שימוש אנחנו מצליחים להפיק ממה שכבר ייצרנו.
לפעמים הדבר המקיים ביותר הוא הדבר שכבר נמצא כאן
תסתכלו לרגע על חפץ ישן שנמצא בבית. זו יכולה להיות מצלמה, שולחן, רדיו, תקליט או כלי מטבח.
אולי הוא בן עשרים שנה, אולי חמישים ואולי אפילו יותר. חומרי הגלם ששימשו לייצורו כבר הופקו, המוצר כבר יוצר, הוא כבר נארז והובל לפני שנים רבות.
אם הוא עדיין מסוגל לבצע את תפקידו, או שאפשר לתקן אותו ולהחזיר אותו לשימוש, מתעוררת שאלה מעניינת: האם אנחנו באמת צריכים מוצר חדש כדי לקבל את אותה התועלת?
אין לכך תשובה אחת שמתאימה לכל מוצר ולכל מצב. לפעמים מוצר חדש יעיל משמעותית, בטוח יותר או מתאים יותר לצורך שלנו. אבל עצם השאלה משנה את נקודת המבט. במקום לחשוב רק על הדבר החדש שאנחנו יכולים לקנות, אפשר לשאול האם משהו שכבר קיים יכול להמשיך לשמש.
השאלה הקטנה הזאת תוביל אותנו בהמשך למושגים חשובים כמו שימוש חוזר, תיקון, יד שנייה וכלכלה מעגלית.
קיימות לא מתחילה בפח המיחזור
כשמדברים על איכות הסביבה, רבים מאיתנו חושבים מיד על הפח הכתום, בקבוקים או הפרדת פסולת. מיחזור הוא כלי חשוב, אבל הוא רק חלק מהסיפור.
לפני שחפץ הופך לפסולת קיימות אפשרויות נוספות: להשתמש בו זמן רב יותר, לתקן אותו, להעביר אותו לאדם אחר, למצוא לו שימוש חדש או פשוט להימנע מהחלפה שאין בה צורך.
במקום לשאול רק "איך נטפל במה שזרקנו?", קיימות מעודדת אותנו לשאול גם "איך נגיע למצב שבו יש לנו פחות דברים שצריך לזרוק מלכתחילה?"
הרעיון הזה מחבר בין החלטות קטנות שאנחנו מקבלים בבית לבין שאלות עצומות של ייצור, צריכה ומשאבי טבע.
קיימות היא לא מוצר שאפשר לקנות
אולי אחד הדברים החשובים ביותר לזכור הוא שאין מוצר קסם שעליו אפשר להדביק את המילה "ירוק" ולפתור באמצעותו את כל הבעיה. קיימות היא דרך להסתכל על מערכת שלמה.
אלו שאלות פחות נוצצות מסיסמה סביבתית על אריזה, אבל לעיתים הן הרבה יותר משמעותיות.
אז איפה אנחנו נכנסים לתמונה?
החלטות של ממשלות, תעשיות וערים משפיעות בקנה מידה עצום, ולכן האחריות לקיימות בוודאי אינה מוטלת רק על הצרכן הפרטי. תפיסת הפיתוח בר הקיימא עצמה עוסקת במערכות כלכליות, חברתיות וסביבתיות ולא רק בהתנהגות אישית.
אבל גם לאופן שבו אנחנו צורכים יש משמעות. לא משום שכל קנייה היא מבחן מוסרי, אלא משום שבסופו של דבר מוצרים מיוצרים כדי לענות על ביקוש.
אפשר להתחיל מדברים פשוטים
ובעיקר, כדאי להפסיק לראות בכל חפץ ישן חפץ שסיים את חייו. לפעמים הוא פשוט סיים פרק אחד, ואצל אדם אחר יכול להתחיל הפרק הבא.
ומה הלאה?
עד עכשיו הכרנו את הרעיון הרחב של קיימות, ניסינו להבין מה זה קיימות, וראינו מדוע איכות הסביבה היא חלק מרכזי מהתמונה, אבל לא התמונה כולה.
מכאן אפשר להתקדם לשאלה הגדולה באמת: איך מתפתחים ומתקדמים בלי להעביר את המחיר לדורות הבאים? לשאלה הזאת יש שם – פיתוח בר קיימא. ומשם נגיע גם אל שמירה על הסביבה ואל אחת הזירות שבהן כמעט כולנו משתתפים מדי יום, לפעמים בלי לחשוב עליה בכלל: הצריכה שלנו.
